נמצאה התרופה לסקפטיות

היום אני רוצה לדבר אתכם על אחת הגישות הגרועות ביותר לחיים.

גישה שלא רק מעכבת, אלא גם מונעת מהאדם לראות את ההצלחה שלו.

מהי הגישה הזו? היא נקראת "סקפטיות". ההגדרה של סקפטיות

במילון היא "ספקן, פקפקן, אדם שנוטה לא להאמין בדבר."

אין בעיה עם סקפטיות לגבי הבטחות או טענות שאין להן הוכחה במציאות.

לדעתי הרבה מהמדענים והממציאים הגדולים ביותר היו סקפטים.

אבל ברגע שהגישה לחיים הופכת להיות סקפטית,

זאת כבר בעיה.

אף אדם לא נולד סקפטי. אפילו להיפך. בתור תינוקות יש לנו

אמון מלא שההורים שלנו יספקו את כל הצרכים שלנו.

הבעיה מתחילה כאשר שאדם שנכשל במשהו שוב ושוב, מפסיק להאמין ביכולות שלו.

חשוב להבין שהסקפטיות הזו היא לא באשמתנו.

המוח שלנו הוא קצת בעייתי.

כי במקום להיות סקפטי לגבי הדבר שנכשל, אדם מתחיל לפקפק בעצמו.

ומילא, אם אדם היה קטן אמונה רק לגבי תחום ספציפי.

העניין הוא שהספקנות היא גישה שמשתלטת על כל תחומי החיים.

כשתלמידים מגיעים לשיעור הראשון בקורס הכפתור 1,

אני תמיד מושיב את כולם במעגל ושואל "למה אתם נמצאים פה?"

בגלל שהרבה מהתלמידים שלנו ניסו כבר לנגן בגיטרה בעבר, התשובה

שחוזרת על עצמה הכי הרבה היא "שמע, אני סקפטי,

אבל אמרתי בוא נתן עוד צ'אנס אחרון".

האמת, אני לגמרי מבין אותם.

כי אם בנאדם ניסה לנגן בעזרת סרטונים ביוטיוב,

אולי ביקש מחברים שלו ללמד אותו,

שכר מורה פרטי ועדיין לא הצליח?

ברור שהוא יהיה סקפטי לגבי עצמו.

ולא משנה כמה ניסיון יש לנו, כמה תלמידים הצליחו בזכות

שיטת הכפתור וכמה הוכחות יש שמראות שהשיטה עובדת.

לא פעם זה קורה שמגיע תלמיד בשיעור רביעי או אפילו חמישי,

ולמרות שהוא כבר מנגן לא רע, הוא עדיין סקפטי ביכולת שלו לנגן.

אנחנו כל כך רגילים להלקות את עצמנו על הדברים שלא הצליחו,

שהסקפטיות הזו נדבקת אלינו כמו איזה זבוב מעצבן בזמן פיקניק ביום קיץ חם.

כדי לטפל בסקפטיות, האדם צריך לקבל הוכחות להצלחה שלו.

מה שטוב אצלנו בקורס הכפתור 1, זה שבשיעור השישי בקורס,

כל אחד עולה על הבמה ועושה סולו גיטרה קצר.

כשאתה מנגן מול כל הכיתה, סביבך חברים שמוחאים כפיים, מורה שמחזק

אותך והכל מצולם בווידאו, הסקפטיות סוף סוף נעלמת.

אבל אם אותו אדם היה לבד בבית ומנגן בדיוק באותה רמה,

הוא היה קוטל את עצמו.

הוא היה חושב שהוא נכשל ולא רוצה לגעת בגיטרה יותר.

וכך הסקפטיות הייתה ממשיכה לשמר את עצמה, בכל תחומי החיים.

התרופה לסקפטיות היא ההבנה שאין כישלון.

כולנו נמצאים באמצע של משהו. כל ניסיון הוא חלק מהדרך להצלחה.

גם אם אתה מנגן רק שיר אחד בגיטרה, אתה בדרך.

גם אם אתה רק יודע לפרוט על הגיטרה, בלי להחזיק אקורד, אתה בדרך.

גם אם רק קנית גיטרה ולא נגעת בה שנים, אתה בדרך.

וההחלטה אם להישאר סקפטי או לעשות צעד נוסף בדרך להצלחה, היא רק שלך.

אז אולי במקום לשמר את הגישה הסקפטית הזו, שלדעתי

היא אחת הגישות הגרועות לחיים, תקשיב למה שאמרה קרן מור,

במערכון ישן של החמישייה הקאמרית.
http://bit.ly/37VlPIN

"הוא היה סקפטי, אבל גם אופטימיסט גדול…"

ואם יש לך עוד טיפת אופטימיות, אני רוצה להראות לך

איך גם אתה יכול להגשים חלום ולנגן בגיטרה, תוך שישה מפגשים.

איך אנחנו עושים את זה?

פשוט, יש לנו שיטה שעובדת.

נשמע מסקרן?

בואו נדבר ואסביר לכם איך זה עובד.

הקליקו כאן http://bit.ly/2OolVkn

או התקשרו אל 058-4774222.

שלכם,

אהבה שמעיה

המפתח של שיטת הכפתור ללימוד גיטרה ב-6 מפגשים

נ"ב

יש עוד מספר מקומות קטן למועדים של קורס "הכפתור 1" הנפתחים החודש.

אם אתם רוצים ללמוד איך לנגן בגיטרה בשישה מפגשים, בלי להתעכב על

תיאוריה מוזיקלית או להצטרך ללמוד תווים, זה בשבילכם.

כיף לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

בהרשמה זו הינך מאשר קבלת מסרים שיווקיים במייל, ווטסאפ וסמס ממכללת הכפתור,  ביכולתך להפסיק לקבל מידע בכל רגע.