כמה פעמים ויתרתם על החלום שלכם?

לכל אחד מאיתנו יש חסמים רגשיים – אינדיבידואליים שאנחנו נמנעים מלדבר עליהם ומעדיפים להדחיק אותם.

הם שם – תמיד, מנסים לצוף, נדחקים – אבל לא נעלמים, צפים בכל אירוע שמזכיר אותם והתחושה שלנו
היא ש "אנחנו מרגישים תקועים"
ויש המון דוגמאות

חלום ילדות שלא התגשם, טיול שבוטל, קריירה שלא התפתחה כמתוכנן, לימודים שלא מומשו…

למחסום גורמים רבים: חוויה מהילדות, מחלה, טראומה, גירושים, כישלון בלימודים, תאונה ועוד.. וההשלכות:
תחושת תסכול, חוסר בטחון, דימוי עצמי ירוד, פסימיות, וויתור לעצמנו.

לא תמיד אנחנו יודעים שמה ש"תוקע אותנו" מלהתקדם הוא מחסום רגשי,
להיפך – פעמים רבות מרגיש לנו שאנחנו רוצים מאד,
עושים הכל בשביל שזה יצליח ובכל זאת זה לא קורה.
חסמים אלו יוצרים תפיסות ואמונות מעכבות ומנחים אותנו באופן הפעולה שלנו בחיים שמושפע ממה שכבר הוגדר בתוכנו בעבר
יותר מאשר המציאות בה אנו חיים עכשיו.

דומה למבוגר שהחלום שלו הוא לנגן בגיטרה – חלום ילדותו.
חלום שלא הוגשם מסיבות שונות:
בילדותו ניסה התקשה והפסיק, חוסר כימיה עם המורה שלו, קושי , חוסר התמדה, זמן, מוטיבציה…
נוצר אצלו חסם. והוא מספר לעצמו:
כבר מאוחר מדי, לא מסוגל ללמוד לנגן, חסר קואורדינציה, קשה מידי, מיועד למי שיש לו כישרון למוזיקה בלבד –
כל זה התגבש לתחושת של פספוס שזה לא יקרה בחייו.

אולם הגיטרה לא נעלמה

נשארה תקועה לו בראש!

רק כאשר ישחרר את המחסום, יציף ויהיה מוכן להתעמת, יוכל להגשים את החלום.

קרל גוסטב יונג פסיכואנליטיקאי שווייצרי, מבכירי תלמידיו של זיגמונד פרויד אמר משפט חכם

"אמונה, תקווה, אהבה ותובנה הן ההישגים הגבוהים ביותר של המאמץ האנושי."
הסרטון שלפניכם ממחיש כמה הוא צודק

http://bit.ly/2PLSY2N

לסיום סיפור יפה מנקודת מבט על החיים

קשיש בן 92 שאשתו נפטרה מצא את דרכו עובר לגור בבית אבות.

אחרי שחיכה בסבלנות במשך מספר שעות בלובי של בית האבות, הוא חייך כשאמרו לו שחדרו מוכן.

כשהוא הלך למעלית באיטיות בעזרת מקל ההליכה שלו, תיארו לו את חדרו הקטן, כולל הסדין שנח מול החלון אשר משמש כווילון.

"אני אוהב את החדר הזה", הוא אמר בהתלהבות של ילד קטן שבדיוק קיבל כלבלב חמוד ליום ההולדת.

"אדוני, עוד לא ראית את החדר. חכה מספר דקות, אנחנו כבר מגיעים אליו.
"אני לא צריך לחכות", ענה האיש הזקן. "אושר הוא משהו שבוחרים מראש. בין שאוהב את החדר ובין שלא,
זה לא תלוי ברהיטים שבו או בעיצובו, אלא בדרך שבה אני בוחר לראות אותו.
כבר החלטתי בראשי שאני אוהב את החדר, החלטה שכזו אני עושה מדי בוקר כשאני קם מהמיטה.
הבחירה היא בידיי; אני יכול לבלות את ימי במיטה ולהתלונן על כל הקשיים שאני חווה עם החלקים שכבר לא עובדים בגופי כמו שצריך,
או שאני יכול להודות על כל החלקים שעדיין עובדים נהדר.

כל יום הוא מתנה, כל עוד אני יכול לפתוח את עיניי. אני מתרכז ביום החדש שלפניי ובכל הזיכרונות המאושרים שצברתי במהלך חיי.

זקנה היא כמו חשבון בנק, אתה מושך בחייך המאוחרים את כל ההפקדות שעשית במהלך הדרך אליה."

תנו לעצמכם את המתנה הזאת וקחו את יכולת הבחירה לידיכם

תפקידו לבנק את הגשמת החלומות שלכם כדי לאפשר לעצמכם לפדות אותם ברגע המתאים.

אם גם אתם רוצים לנגן בגיטרה, כדי להגשים חלום
ולבטא את עצמכם בעולם, אני מזמין אתכם לשמוע עוד פרטים על קורס הכפתור.

http://bit.ly/2IouPei

אנחנו יודעים שכל אחת ואחד יכולים לנגן בגיטרה בעזרת יכולת הבחירה.

יש לנו שיטה שעובדת

נשמע מסקרן?

שחררו את החסם

הקליקו כאן http://bit.ly/2IouPei

או התקשרו אל 058-4774222.

שלכם,

אהבה שמעיה
מנהל מכללת הכפתור ומפתח השיטה ללימוד גיטרה ב-6 מפגשים.

כיף לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

בהרשמה זו הינך מאשר קבלת מסרים שיווקיים במייל, ווטסאפ וסמס ממכללת הכפתור,  ביכולתך להפסיק לקבל מידע בכל רגע.