רונן רוזנר

"הדבר הנפלא ביותר אותו תלמד אי פעם הוא לאהוב ולהיות נאהב בחזרה."

מנגן ב: גיטרה,שירה, יוקללי, כלי הקשה, קלידים ועיבוד מוזיקלי.

דברים מגניבים שעשיתי: רביצה על החוף עם כלבי ים בגלפגוס.

הדרכות: הכפתור,  מוזיאון הילדים בחולון, המחנה למוזיקאים צעירים, קרן קרב.

בכיף שלי: ציור וטניס

* אלבום שני יצא עכשיו  "יגידו מה שיגידו"

למה הכפתור?

מגניב להכיר את האנשים שמתחברים ומתעניינים בגיטרה ולעזור להגשים לאנשים את החלום

גיטרה=תרפיה, כיף מנוחה נפשית

screen-shot-2016-11-23-at-4-10-31-pmעינת לאלו

"כל אחד צריך בן אדם אחד שיגיד לו עד כמה הוא מדהים.

בכל דבר שהוא רק רוצה, חולם, חושק, מעז לעשות"

לימודים: פסנתר ומוזיקה בקונסבטוריון מגיל 6 ,בוגרת קורס הלחנת שירים אצל יהודה עדר, בוגרת "הקול מתחבר" אצל מירב קלין, לימודי מוזיקה ברימון

זמרות אהובות: חוה אלברשטיין, שינייד אוקונור, שנייה טוויין, דורון – ג׳יין בורדו, רבקה זוהר

כלים שלמדתי לנגן בהם פעם: כינור, חלילית

תחביבים: יוגה, ריצה, צניחה חופשית, מצנחי רחיפה, צלילה, טבע, טיולים בעולם, ציור

* הוראה בשיטת הכפתור למגזר החרדי

* אמא ל-3 בנות יפהפיות שחר אופיר ונועם

למה  הכפתור?

בזכות הניצוץ שיש לי ולתלמידים בעיניים, לפני, תוך כדי ואחרי כל שיעור.

אוהבת בכפתור: ללמד את הנשים במגזר החרדי, וואו!

screen-shot-2016-11-23-at-4-10-46-pmאסף לוי

"האור בחוץ הוא האור בפנים, וכמה חדש להרגיש שאנחנו חיים"

השכלה: תואר ראשון במוסיקה באוניברסיטת OCU, ארצות הברית

להקות: מחלה בוערת, קרפ, אלבום סולו ("שאבולן"), גיטריסט ליווי של שרון מולדאבי

עוד במוזיקה: הלחנת ספר שירי ילדים "בממלכת החיות שלי" ,הקלטת דואט עם אפרת גוש והלחנת מוזיקה לסרטי קולנוע.

תחומי עניין נוספים: איור, אנימציה וקולנוע.

למה הכפתור?

לעזור לתלמידים ללחוץ על הכפתור שלהם ובשביל להזכיר לעצמי בכל יום ,את הכפתור שאצלי

screen-shot-2016-11-23-at-4-10-59-pmשי "מסאלה" בכר

"אם לא נאהב, הכל לשווא"

מופיע כיום עם: הקוואליה, אוהד ריין, נאווה ותהילה.

מנגן ב: גיטרה, תופים וכלי הקשה,הרמוניום, חליל וכלים הודים

עוד:  מלמד יוגה ומדיטציה, מטפל בשיטת NLP

למה הכפתור?

אני אוהב ללמד בכפתור כי מה שאנחנו מלמדים שם זה לא רק גיטרה – אנחנו מלמדים איך לגשת אל הבאר הזו שנמצאת בכל אחד ואחת ולדלות ממנה את הקסם שקיים בנו בתור בני אדם.

זה כל כך מספק אותי לראות תלמידה שאומרת לי בשעור הראשון 'אין מצב!' וכבר בשעור השלישי אני מרים גבה ושואל 'אין מצב הא?' ושנינו מתפקעים מצחוק יחד.